על משפט ועסקים לרשם סימני המסחר באתר משרד המשפטים לעמוד הראשי רישום סימן מסחר: עשרה טיפים עו"ד שלומית יניסקי-רביד פורסם בגלובס, 11/09/2000 רישום סימן מסחר תקף לשבע שנים מיום הגשת בקשת הרישום. לבקשת בעל הסימן, ניתן להאריך התקופה ל-14 שנים נוספות. ניתן לפרסם את סימן המיסחר טרם רישומו. זאת בניגוד לאיסור פירסום טרם רישום מדגם (צורת מוצר) או פטנט. סימנים מסוימים אינם כשרים לרישום. ביניהם: סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה, סימן הכולל דגל מדינה, סימן הכולל שם גיאוגרפי המטעה לחשוב שמקור הטובין באותו מקום, סימן הכולל תמונת אדם - ללא הסכמת הנוגע בדבר. במקרה של שימוש במילים נפוצות מקובלות ולא ייחודיות כגון: "אוטו" "סנטר" "משקה" וכד' יש ליתן ויתור בכתב על הזכות לשימוש ייחודי בסימן. רישום סימן מיסחר ייעשה לאחר פירסומו במשך שלושה חודשים. בפרק זמן זה ניתן להגיש התנגדות לרישום, באחת העילות המנויות בפקודה. ההתנגדות תידון בפני הרשם. החלטות רשם סימני המיסחר ניתנות לעירעור לפני בית המשפט העליון. בעל סימן רשום רשאי ליתן רשות לאדם אחר להשתמש בסימנו לעניין הטובין לגביהם רשום הסימן. יש לרשום את רשות השימוש אצל רשם סימני המיסחר. מומלץ לבצע חיפוש במאגר סימני מיסחר גם לפני בחירת שם לחברה. לפי חוק החברות רשם החברות לא יאשר שם חברה אם השם זהה או דומה עד כדי להטעות לשם הרשום כסימן מיסחר. זאת לגבי טובין או שירותים, הדומים לאלה בהם עוסקת החברה המבקשת להירשם. הרשם רשאי לאשר שם חברה כאמור אם יוכח לו כי בעל סימן המסחר הסכים לכך בכתב (סעיף 27 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999). בתערוכות בינ"ל רשמיות קיימת הגנה לסימן מיסחר, גם אם אינו רשום. סימן מיסחר של טובין המוצג בתערוכה ייחשב כסימן רשום לתקופת התערוכה. במקרים בהם לא ניתן להוכיח סימן מיסחר רשום ניתן להצליח בתביעה בעילה של "גניבת עין" (ע"א 634/89 אסי דיין נ' פוג'י) דהיינו, האם אין בשם כדי לגרום לנכס או לשירות להיחשב בטעות כנכס או שירות של עוסק אחר או שיש להם קשר לעוסק אחר. (סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999).